פסק-דין בתיק ת"א 3499-07

עניינה של התביעה בדרישת שכר עבור שירות אשר התובעת טוענת שנתנה לנתבעים.

רקע

1.        התובעת (להלן: " עידנים") הינה חברה העוסקת במתן שירות ייעוץ כלכלי וסיוע לחיסכון בעלויות אשראי והפחתת ריביות בנקאיות. טוענת עידנים כי הנתבעים הפרו באופן בוטה הסכם מיום 7.2.06, (להלן: " ההסכם"), עליו חתם הנתבע 1, מר הרצל סבג (להלן: " הרצל") ולפיו היה על עידנים לפעול לצורך רביזיה בחשבונות הבנק והעלויות של הנתבעת 2, הצעד השלישי בע"מ (להלן: "הצעד השלישי"). ההתקשרות בין הצדדים מצויה במחלוקת וכך גם טענות עידנים לשכר עבור טרחתה כפי שיפורט להלן.

תמצית טענות התובעת

2.        טוענת עידנים כי הנתבעים הפרו באופן בוטה את התחייבויותיהם כלפיה כפי שאלו נקבעו בהסכם. טוענת עידנים כי ההפרה המהותית הינה בכך שהצדדים התקשרו לשם מתן פתרונות פיננסים לצעד השלישי, הגדלת מקורות האשראי והפחתת עלויות הריבית תוך שעידנים עמדה בחלק שלה אולם הנתבעים לא שילמו את שכרה. טוענת עידנים כי בהתאם להסכם דאגה היא לתוספת אשראי בשיעור 2.1 מליון ש"ח ולפיכך זכאית היא לשכר בשיעור 2% מסכום זה וכן תשלום בשל פערי הפחתת ריביות שמשלמת הצעד השלישי כתוצאה מפעולת עידנים. טוענת עידנים כי הנתבעים מתחמקים מתשלום השכר המגיע לה בחוסר תום לב. לפיכך התבקש בית המשפט לקבל את תביעת עידנים לתשלום שכרה שחושב בסך 95,000 ש"ח ליום הגשת התביעה.

תמצית טענות הנתבעים

3.        טוענים הנתבעים כי אין כל עילת תביעה כנגד הצעד השלישי שכן בהתאם לתביעה, מבוססת היא על הסכם שנערך בין עידנים להרצל ולפיכך דין התביעה כנגד הצעד השלישי להידחות בהעדר יריבות. לגוף הדברים טוען הרצל כי ההסכם הינו לייעוץ לקבלת משכנתא ואין בסיס לתביעת עידנים בשל פעולות אחרות. אמנם, מאשרים הנתבעים כי היו דיבורים לפעולות בנקאיות מלבד משכנתא, אולם מי שנתן ייעוץ בפועל הינם אחרים (חיים שלי ודודי חמי) ולא עידנים. טוענים הנתבעים שעידנים לא צירפה כל מסמך המעיד על מתן ייעוץ או שירות וכי הנתבעים לא היו זקוקים בשעתו לכל תוספת אשראי. טוענים הנתבעים שההסכם שצורף אינו המקורי ולכל הפחות, מישהו הוסיף על ההסכם בכתב יד דברים שלא על דעת הנתבעים. לסיום טוען הרצל כי לא רק שאינו חייב כספים לעידנים אלא שבשל כך שהפנה לעידנים לקוחות, היא שחייבת לו כספים.

הראיות

4.        מטעם עידנים העיד מר חן קוטלובסקי, (להלן: " חן"), מנהלה של עידנים ובעליה. מטעם הנתבעים העיד הרצל. עידנים נסמכה על ההסכם מיום 7.2.06 כמסמך המהותי המסדיר את יחסי הצדדים. עידנים צירפה תדפיס על פתיחת 2 הלוואות שלקחה הצעד השלישי בפרנק שוויצרי. כן צירפה עידנים מסמך שנשלח לחן מעו"ד מיכאל ישראלי בו פרטים על נכסיו של הרצל לצורך קידום פעולות משכון נכסים ומספר מסמכי בנק נוספים הקשורים לנתבעים ולכוונה לשעבד נכסים שלהם.

דיון

אקדים את המאוחר, מסקנתי הינה שדין התביעה דחייה כפי שאפרט להלן:

5.        המסמך המהותי עליו מבססת עידנים את תביעתה הינו ההסכם מיום 7.2.06, הסכם שנערך בין עידנים להרצל. מדובר במסמך אשר חן אישר כי הינו הסכם סטנדרטי של החברה, מסמך שכותרתו: " הסכם למחזור משכנתא/יעוץ בקבלת משכנתא". עיקרי ההסכם באים לביטוי בחמשת ה- "הואיל" שבפתח ההסכם. ה"הואילים" כמו הכותרת להסכם, מצביעים על מהותו. ההסכם כולל את הצהרת הלקוח כמי שלקח משכנתא, את פעולות עידנים עבור הלקוח ואת שיגיע לעידנים במקרה של הצלחה. הלקוח בהסכם אינו הצעד השלישי אלא הרצל, כלומר ככול שהחברה מבקשת להיבנות על ההסכם כנגד הצעד השלישי, לא מוזכרת חברה זו והיא אף אינה חתומה על ההסכם.

במסמך יש שינויים במספר סעיפים לידם חתם חן בשם עידנים. על המסמך חתומים חן והרצל. טוען חן כי מהות ההסכם הינה בתוספת בכתב יד לאחר סע' 12 בעמ' השלישי שם מצויים עיקרי הדברים בגינם תובעת עידנים את שכרה. טוענים הנתבעים כי האמור בכתב היד הוסף לאחר חתימתו של הרצל על ההסכם.

עיון בהסכם מעלה כי הרצל חתם על כל אחד משלושת העמודים של ההסכם בצד שמאל למטה. חן בשם עידנים טרח לחתום ליד סעיפי שינוי בהסכם, כמו שרואים בעמוד השני וזאת מלבד חתימתו בסוף ההסכם. עסקינן בהסכם סטנדרטי ואחיד של חברת עידנים וככול שיש סעיף חריג השונה מההסכם, ישנה ציפייה כי עידנים כחברה מנוסה בתחום הבנקאי, תדע להחתים את הרצל ליד התוספת המחייבת אותו, וזאת בנוסף לחתימתו בסוף ההסכם, דבר שיש לזקוף לחובתה של עידנים. הדברים הינם בבחינת קל וחומר כלפי הצעד השלישי שאינה מוזכרת בהסכם ואף כאן סביר היה שהדברים יעוגנו במפורש בהסכם שאם לא כן, חזקה שאין בהסכם בכדי לחייבה.

6.        ב"כ עידנים טען כי הטענה לגבי התוספת בכתב יד שכביכול לא הייתה במקור, מהווה הרחבת חזית שכן לא נטענה בכתב ההגנה. ב"כ הנתבעים הכחיש טענה זו ובצדק שכן הטענה עלתה במפורש בסע' 13 לכתב התביעה ובסע' 13 לתצהירו של הרצל.

7.        מחקירתו הנגדית של חן עלה כי ההסכם כלל שירות שכבר שולם ע"י הרצל (ע' 11 ש' 27) שם מאשר שנעשתה כחלק מההסכם עסקה עליה שילם הרצל 10%, דבר שלא נזכר בכתב התביעה. חן אישר כי ההסכם נחתם לצורך שורה של עסקאות ולא לנכס ספיציפי (עמ' 9 ש' 28). הקושי העולה הינו בשאלה, מדוע לא דאגה עידנים להסכם ברור וחד משמעי שבו יודע הלקוח מה הוא נותן ומה הוא מקבל דבר שיקשה על עמידת עידנים בנטל השכנוע כי הסכום אותו היא דורשת הינו עבור פעולות לפי ההסכם.

דוגמא נוספת לספק העולה בתביעה הינו בהסכם, בעמוד השלישי בסע' 9, סעיף לידו חתם מנהל עידנים (חן) שם צויין: " החברה מתחייבת וכתנאי מהותי לביצוע הסכם זה, שמחזור המשכנתא יעשה אך ורק בבנק למשכנתאות בישראל ולא בשום דרך אחרת". בענייננו, התביעה הוגשה בשל פעולות בבנק לאומי. טוען ב"כ עידנים כי טענת הנתבעים כי הפעולות לא נעשו בבנק למשכנתאות אינה אלא נסיון להתחמק מהתשלום. איני סבור שהדברים פשוטים, ככול שמהות ההסכם הייתה פעילות מול בנקים למשכנתאות, קשה להסתמך על ההסכם על מנת לקבל שכר במסגרת פעילות בבנקים שאינם למשכנתאות. 

8.        טוענת עידנים כי גם ללא ההסכם, במהות הדברים נתנה שירותים לחברת הצעד השלישי והרצל המתחמקים מתשלום. הנתבעים מכחישים את טענות עידנים. עידנים תולה יהבה במסמך שהינו מכתב שנשלח לחן בפקס  ממשרד עו"ד ישראל - כינורי ביום 31.1.07 שם פורטו פרטים על נכסיו של הרצל. הקושי בטענות עידנים הינו במה שאין: ההסכם בין הצדדים נקשר בחודש פברואר 2006. עד לסוף ינואר 2007 אין כל מסמכים נוספים הקושרים את הצעד השלישי או את הרצל לפעולות עידנים. היה מצופה כי ככול שעידנים פעלה עבור הרצל או הצעד השלישי, שיצורפו מסמכים המצביעים על פעולות בחשבון הבנק של מי מהנתבעים, טיוטות, דפי עזר, חישובים, הרשאה לפעולות וכיו"ב.

בהתאם להסכם, בסוף העמוד הראשון ותחילת השני, יש שורה של מסמכים שצריך הלקוח להמציא לעידנים על מנת שתתחיל את פעולתה, אולם עידנים לא הציגה כל מסמך. יתרה מכך וכפי שטען ב"כ הנתבעים, המסמך העיקרי לצורך הגדלת אשראי הינו שמאות לנכס שבבעלות מי מהנתבעים, אפילו מסמך זה לא יכולה הייתה עידנים להציג.